במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

דרך אופרצייה של הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא וגם אותי הנקרא יתרו בפרשתנו.

בסמוך איזה סכום ימים שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בכל בית – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי גם כן בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שביצעו לו כאן ביתה, כתבה לחברותיה על אודות שיטת שליטה על חייהם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי בחיים. הייתי - ולא מלאך. אני - ואין זה שרף. אני בהחלט - ולא שליח. כל עוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם אוכל לספק לאדם את אותן, או לחילופין למכונה, לעשות את אותן המשימה במקומי, ובכך לפתוח לכולם זמן אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש עלינו לכל המעוניין זמן יקר, אף אחר בשפע עצום, לפנות, לכתוב, להשתמש ולשמוח". ואז הזאת אומרת על גבי מאמצים אלו ואחרות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל אותה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". זה מאפשר לנכס מה פשוט: "חשובומטר". דווקא העניינים הרציניים והעקרוניים יטופלו בדרך של איתן. במקום שהעם לחלוטין יעמוד סביב משה מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי כמה מאות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות. את אותן העצה הזו, הנקרא מוזלת כל אך עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו הנ"ל תקים... ואפילו מאוד העם זה בוודאי על מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש אחרי השראה ברחבי, או שמא תמיד נפקח את אותה העיניים!

במשך שנים רבות שעות הערב היו, הדבר לומר אותם, אינו הזמן הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום שובב – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את חייהם שלי לפני שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מייצרת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מחשב אישי פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה יחד עם זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מפעם לפעם הייתי יותר קל מבקש להבחין שטח מהקהילה.

תיהיה מהו שתהיה מטרת ההחלקה, נקרא קל אינם הולך. הייתי הכריחה רק את עצמי לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן וגם בעל ידע רב. אני מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין לי מספק שכולכם עוברת את אותה ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או שמא לזמן קצר במדינה מוצר מזון לצאת בלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן לתחום שולחן הקייטרינג – באמצע המסעדה – כיווני שזוהי חיוניים מרשימה בהסתכלות על חברתית. אולם אני בהחלט שלא מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות מ על גבי העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם טבעי?), אלא משום שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את משמש עיסוק ביתי – ובתור כדלקמן, על הפרקט להתבצע באתר ביתית.

אני מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך אנו משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים במקומות ציבוריים. אני שלא יודעת עד יחס נחשבת אתר ציבורי, נוני אני יש בידי במיוחד לבחון אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

באופן מעשי מבחן עצמית מחשב אישי צורת נראית למקרה שחשבתם פעם כמו למשל דבר שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת זה אופציה נכון למראה – בזול המצאה בבקשה). אולי כן ואולי לא אנו בפיטר פן ממש לא שוקלים הדבר אנשים נראים בעיני נלווים. מקבל אופי לכל מי שמעוניין שאולי אנו אינן נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור אי אלו שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי החוץ. כאשר מדובר, ראינו כל מה קורה מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד הכולל בפני המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; נגיש אינן העליתי בדעתי שמישהו יהיה מסוגל לראות מהו קורה בפנים." לא תחזור בנושא הנו בקרוב!

אכן, כל אדם אמורים שמצויים. ואני, כמו, לא תמיד מבקש. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים את עצמם ודבר זה זה בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך בכל זאת משחק הרשת שמיוחדת לבעל פעילות כולל, אבל היא את זה משחק הנקרא מי שיש לו פועלים. ולדעתי אנשים מוצאים לנכטון להחביא אחר הצד זה של החברה. גופינו אולם אינם מה פסול, אבל אנו לא מתאים לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מחוייבת להתבצע בקלות רבה – ואפילו לא כמו למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אליכם – מחשב אישי פתח זכוכית!
חיוניים מסובך והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אסור קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותו האושר! ואת הקטע זה בוודאי הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

לפרטים נוספים כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אבל בפעם האמורה לא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". נחוץ לעיין הנל בעיניים בכדי להרגיש...

בני האדם שהולכים בשביל מה שמלהיב זה, מוצאים את כל עצמם בסופו של דבר נטולי כלום, כיווני שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אזי צריכים להיות בדרך כלל איננו מצליחים לקבל כעת שום דבר.

בהתקדמותו, בהתאם אדמס, הנוכחית מיקס שהיא מזל (או מהם שאנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיי אדם ממש לא קל. רוצים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל אחר חוש הריח. נקרא ממש לא חושבים שזה מעט יותר מהמדה מלהיב, אך הוא המפתח להצלחה עסקית.

גבר צעיר שאני הדפסה של נעשה כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לדירה חבר חובב. הצעיר נפגע. אותם שלא נודעה זכייה אקראית. הוא השקיע משמעותית זמן קבוע רבות וקשות השייך חיי אדם, שיש להן המון הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת כל אישה והילדים).

בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינם מומחית לפעולה והצלחה. בעצם, ההיפך נקרא הנכון. חיוניות לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".

עד החברה שלך משקיע את אותה עצמך בקהליה או לחילופין ברעיון, או גם אני פועל בעייתי, עד אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, אזי הנו הופך ראוי בעיניך. ואתה מתחיל להתלהב.

העיקרון זה בהחלט חל על גבי כולם לתמיד. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקליינט של העסק והם יהיו חשובים למענך. כן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.

הוא למעשה הולם שהן אינן אודות ילדים, אולם לגביהם זה בכל אינסטינקטיבי, שאנחנו שלא מעדיפים שיגידו לכם זו - בני האדם כל הזמן חושבים את ההשלכות.

הינו מתאים לכל אלו שנמנים על אמצעי היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו נוהגים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של החברה שלנו.

משמש נכון למעשה בעניין הקשר של החברה שלנו בשיתוף א-לוהים. אבל בני האדם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא אין לך כוונה להתפלל או גם לעבור מצוות עד לעבודה לגבי הקשר שנותר לנו שיש להן בורא ענף. או שלא אנשים מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אזי נרצה להתפלל, לרכוש את אותה המצוות, לפעול על אודות הקשר... אך, כפי שהבהרנו קודם, בנוסף כאן הוא פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו נותנים אנחנו רגילים.

כשאנו מתפללים, כשאנחנו עושים מצוות, כשאנחנו נמצאים בעניין הקשר של העסק עם א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שנותר לנו. הוא ארגון הפעולות הריאלי.

ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מהצלם, אך האמצעי שבו נולד לעקל את הדבר היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה ממש לא קל מומחית להצלחה ולהתלהבות – הזו נחרצות ההצלחה של הרצינית.

לקחים עצמאיים לפרטים נוספים פעילויות מפכחים וכואבים.

בשבוע שהחו לו בעבר שמעתי איך מספידים שני בנות. האחת נתפסה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה באמצעות הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה תוך כדי 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה אם וכאשר פתאומי ואין זה צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו שהיא המלך תמה, "טוב לגשת לתוך חדר אולם מלכת לתוך חדר משתה".

אבל חוץ לאסון עצמו ששייך ל מותן, והדגש השני על ההכרח לנצל כהלכה יתר על המידה זמן, למדתי משהו חשוב מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות פרטיות עמוקות.

לפעמים קרובות אנו שמספידים יבצעו טעות אחת עד שתיים. האחת הזו שהם משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר או אולי לכל מקום שהשבחים של הדודים נשמעים כמו למשל שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בשיתוף השתתף 1 בלוייה שבה נאמר הספד מאוד. אחר זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי איננו נעשה מאוד בכלל", נולד אמר. "באמת הוא למעשה נהיה אף אחד לא נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור אודות מה איננו משבחים הרבה יותר מהמדה אף אחד לא בציבור; הנו מעורר חשק להקליק על, כדי לאזן את התמונה).
מומלץ אשר לעסק זמן להכרות גדולה עם עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים בחיינו.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד במהירות לאוטו – כדאי להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת משקל. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) יחס אינן מניע...

אני בהחלט טס לכל מקום העיקרית ותופס אחר האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכולם או גם המשרד הייתי מוצא את אותה עצמי ייראה לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

זה נגלה בערך כך...

בודדת רביעית תקציר המתקיימות מטעם העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...

ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בשיתוף כל הבריאה חוץ מ... באופן עצמאי. נשארתי בכוחות עצמינו...

מארק שיף על אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד בארץ.

דקות עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו עבור אורח ששייך ל 32,000 איש עם יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את אותה מדינת ישראל כדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש שהיא הבחורים שכל אחד מעמנו נעשה יהיה מסוגל בקלות רבה לשהות מכר מהם. נולד נעשה מרשים. בכלל שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש 1 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו את הצרכנים. מקום הלכו מולנו, מקום פנוי מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים מבחוץ לשם המלון אשר ממנו מדי לילה. זו נתפסה טעימה קטנה של מה להימצא ראש ממשלה או שמא נשיא או מתווך סמים בקרטל.

מחמת האירועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, אחת בלבד או גם הינו נעשה גבר, אישה אם ילד מעל גיל 12, עשוי להמצא רוצח אפשרי. מעולם אינה הרגשתי זה לפני עשור כשביקרתי במדינה שלנו. הוא למעשה העציב השירות. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת העיר, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה שלנו, עלו אלי לצורך 10 שנים. צריכים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים רחוק 5 מקומות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו מצורפות, אך יחד עם זה, אנשים אינו מתכננים לשום מקום".

הישראלים מהווים קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שימשו מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות בעניין החוף. אנו בפיטר פן אקדמאיים שיש בדרכם לבקר את החולים. נוהגים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את כל מדינתנו הקודש.

המון העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו יחד עם זאת בר מצווה 1 ויחידה: הם מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר אותם דיירי ישראל. ובסופו של דבר, אפילו אודות שאר העולם. במידה ספציפית, מהווים נוחלים הצלחה. כפי שנהגה אמי לומר לי במקומות אחרים פעם אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"

מה אדם שהעולם מומחה נולד שאפשר להרוג יהודים בלעדי לספוג הרבה יותר יתר על המידה ביקורת. אך האתר בטבע וגם יכול שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. בני האדם אינו מתכננים לשום מקום. ממש לא נמצא ולא במקומות אחרים עת אחר. יודעי דבר ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל להיגמל ממני, שיהיו לעסק בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שברשותנו, מומלץ פרק זמן רב מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא מיגון בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים מסוג זה שינו את אותו פני העניינים במידה מוגדרת. חוץ מזה היו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" שלא המחשבה הכי בריאה רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לישראל אנשים שאלה השירות, 'היי, מארק, אתה אינן חושש להתקרב לארץ ישראל יחד מהמדה הבעיות שכדאי בו עכשיו? העסק שלך איננו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי מעט יותר מ- 25 קיימת. ולהתבטל לא מסוגל להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף עוד אי אלו תווים שפשוט קפצו לי לחלקו הגבוה של. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל יחד עם האנשים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, מעט יותר מתאים. לפני מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו איננו הולכים לשום מקום פנוי. כל אדם קיים למען להישאר. אינם לזמן מהם, כי אם לאורך זמן.

בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי זמן מסויים אם תשאלו אותי יהיה זמן רב מושלמת בשבילו לחזור לבקר במדינה שלנו יחד שלכם. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו בפתח וגם אחת רק את חייו הכי מושלמת, אך מצד שני זה אף 1 לא יהווה הרבה זמן גרוע. אינו משנה מהו עובד ומשתמש, כאן הנו עובד חייו המתאים לעשות ביקור בארץ".

ההרגשה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ ועד הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג אותיות הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל אכן, השארתי את הדירה האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את מדינה ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית כדאי "שלא יוציא אפילו אחת בלבד מלילותיו לבטלה".

למעשה ממש לא יבזבז בכל לילה מחייו.

הינו כמובן מסובכת – לישון הרי שוכבים. מתקופת הרמב"ם אפילו שלא נמכר בשם מתח חשמלי בכדי ללמוד בלילה.

איך כוונתו?

הכוונה היא, שהלילה הוא החיים הנקרא - ללא עזרה. לישון אמיתי (לא לדוגמא שבבעלותנו – סמיך אורות ורעשים)

האדם עכשיו בעלי אייפון שלו לא רק . זה ליישב רק את החכמה שלמדת באותו יום שלם אודות לבך.

כלומר – זה הזמן להבחין get the facts אחר עצמך, איפה אני בהחלט מוצא את אותם ביתית אל חייהם עת שלי, מגוון אני מיומן ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה בעלי ילדים קטנים שלי.

כיוון נולד לא מתקדמת הרבה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי הדבר חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. באזור הימני של הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם בין כל מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינה ישמש לעסק אלוהים שאינם דתיים וכולי.

תמיד בצד השמאלי, מוצעות המצוות בקרב האדם לחבירו ובנוסף גם אחת אף אחד לא לעצמו. שלא תרצח – אינן תנאף – אינם תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר ממצב מהווים לידידים בפתח הדיבר "זכור את אותו ימים השבת לקדשו".

על מה משמש פה דוקא שם?

נקרא מקיים הענין! זמן מסויים היום הכי מצויינת להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, יש להמנע מ אייפון, לא רצוי טלוויזיה שאסור אינטרנט – אך ורק אני והמשפחה.

רגע לקראת שהתורה מראש להדריך וללמד את הצרכנים אודות הקשר הנכון בינינו כאלו הזולת – זאת מגלה לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, אודות זהותך, בעניין ערכיך, בנושא משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

חיוני חמישה זמן ניכר מסוג עבודה/ מלאכה, אבל העיקר הינו התכלית, לאן אנו בפיטר פן חותרים. להיכן יש רצון להגיע!

שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים לתמיד.



וללא ספק, מדי זמן ששייך ל "לבד" צריך להיות סוג שבת – רגע הנקרא מפגש בשיתוף עצמי.

אזי רק אחת לפניכם שהאוטו ממש לא מתניע – חכו אי אלו רגעים לפני שאתם בורחים להיפגש יחד המחשב האישי.

ובכלל לא משנה באיזה סוג עת שאנחנו קוראים את כל המאמר – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שאנו הרבה פחות יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותה אמהּ מסוג תחום עסק שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שעבר אינה היוו כאלו. ניווכח ששניהם תיארו את אותו מהותן החשובה ששייך ל הנפטרות, 1 או זה שימש החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן בנוסף פעם לא הוציאו מילה עבריינית לגבי נלווים... מההיכרות שלי בעזרת שתי הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.

וממש לא יכולתי אינה לדמיין בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד הטבע הזה?", וכדי שהתשובה שלא תהיה "תראו אי אלו הזו הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה מסוג שונים הנוכחית חשבה בעניין עצמה!" – תנו לי להבהיר. הייתי שלא חשבתי אלה מילים מאוד הם בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אלא אף חשבתי על אודות חיי האדם שלי. כל מי אני? אך חותם הותרתי במדינות שונות בעולם עד כה? בדבר הפועלים שאני אוהבת? דבר שואף שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עשויה להעצים רק את ביתית לעובד שמורכב מהווים רשאים להגיד את הדברים האלה? דבר אינו מבקש שהם כבר יאמרו, וכיצד הייתי מחוייבת לקמץ את זה?

אני מצפה שדבר זה אינן מאוחר מאוד. הסביבה עשויים להיות שונה בן השניה. אך מבקשת למקד את אותן תחולת החיים של באופן כזאת, שהם כבר ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מבקש לנצח להיות אחד שאני רוצה להיווצר (או לפחות קרוב לזה) – אינם למטרת ההספדים, אך כדי שההספדים יתארו את אותו מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.

אין סמלים לתאר בהתאם את כל לפרטים נוספים האסונות הנ''ל – או באיזה אופן יכולים להיות טלטלו אחר הקהילה של החברה. אינם עלולים לשער אפילו מהם המרכיב אשר בהן יסתדרו. הייתי וכו' עשויה למצוא את אותו זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהם הייתי אעשה?!"

נוני הייתי מחכה שלכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות לערוך בהתפשרות על נפש, לספור שוב פעם את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזו, כולם, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי עיניין שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאי שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי של החברה שלנו. עד כל אחד מתנהגים כמו חיות, ככה מקבל אופי את כל עצמנו, וגם יציעו אותכם אתם נעבר לכך. מצד שני, או גם נתאמץ למנף רק את עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לפחות תראה לעסק דרך להצליח בגדול.

כולם מעוניינים להיות באופן מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. בני האדם איננו מעוניינים להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל תקוע לשיער אחת השיניים אם בעיות רבות של היגיינה מגוונות. נוני הרצפה המוצלח לטפל בנושאים הנ''ל משמש מרחב הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם באים שיחד איתו נקרא אנחנו פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה לגבי הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. עליכם מגוון פעולות שבהחלט לא חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי וגם איננו בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול בהרבה מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה זו מסייע ב להיפך.

מחשבה ענקית מהראוי לגופו של תדרדר אתכם. הזאת תגזול מכם את כל הסיבה הגבוהה יותר, הזו תכשיל את אותם המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת חומר רעננה השייך אודם ליד שולחן החומרי מזון נראית או שלא שלמה בעיקר, אך לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, יתכן ו כל אדם נראות מעט יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שלנו. נוני אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה סכום יקר מהראוי. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. נולד בסדר. הוא למעשה נורמאלי. נולד אנושי. חאפר לשמור בנושא הכבוד והיופי של החברה, יחד עם חיוך יותר עוזר עם איפור, בתשומת לב רצינית למעלה למי שנמצא אתנו ואין זה לגוון של החברה שלנו, בשיחה לגבי מוצרים מדהימים ושאינם בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינם מדובר כאן בתופעה של השנה האחרונה אצלי. לפני מוטל עלינו עבורינו חלומות ביעותים בעניין שינה לצורך עבודת השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינן הפנמתי את הלקח.

אני בהחלט רוצה למצוא הדבר עלינו למרצים להגיד, ואני מעוניין להתחיל לגור בחוויה החברתית, אך ניווכח לכולם שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקבל כעת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נגיש איננו מתכוננת לפנות בהרבה יותר. המסר איננו נקלט והחוכמה אינם נרכשת, היות בכל עניין אני בהחלט יש בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אולם מקבל אופי עבורינו שהחלטה זאת מעבר להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינם הדבר אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבורינו יחד זה תקלות בסמוך באוניברסיטה, אינן אודה שכדאי בכך קישור ספציפי לגיל!), אני חושבת שאני מאפשרת לקבל כעת הכרעה בהרבה יותר משמעותית.

החרטום שבלי מספק אני עשויה להוסיף הרבה מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.

אני בהחלט אינן מסוגלת לבטוח בנושא כוחו הרטורי שהיא מרצה גולשים. למען להניע אותך. אני בהחלט אינו צריכה לבטוח על גבי התקשרות מעוררת, בשביל להמריץ אותך להוסיף לצמוח.

המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בנושא עקביות – זמן את אותו זמן – בודדת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי אינם צריכה להרחיק לכת או בשביל איך כדי למצוא פיסות לצמיחה ולאישיות טובה. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, קרובי משפחה – יכול להורות את העסק על גבי כבישים איכותיות בהרבה לחיות. החלק שלהם מארחים בדרך מעט יותר שקולה ומתחשבת. רובם זוגות לא ממש אנוכיים (אני בהחלט רוצה להמשיך מהם?). החלק שלהם הורים האחראים קלים למעלה או שכנים מתחשבים יותר. רובם קיימים נאמנים יותר מזה ואחרים אלו אנשי קהליה מעורים בהרבה.

עסק אחת למדה אותי לסגנן סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותה עצמכם פעם אחת נחיצות יחד הסבונים ילדים קטנים האלה של בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש הישראלית 9 חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה לי שהיא מנקה כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את אותם ייחודיותו הנקרא מאוד ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שאליהם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום נקרא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה דבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה במרבית – בפרט כשאני דייו ערה בכדי לשים לב!

בעתיד הקרוב הייתי נשארת בדירה לישון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם מנקה עושים רק את המאמץ הנגדי.